את החינה מכינים מהאבקה של צמח הכופר, את עיסת החינה מומלץ להכין מראש לערב החינה כדי לוודא שהעיסה יצאה טוב, ושהיא במרקם המתאים.
ישנן כל מיני תוספות מיוחדות שמעשירות את עיסת החינה. התוספת המקובלת ביותר היא תה. כדי שהחינה תהיה ריחנית ויריחו את ריחה עד אחרון האורחים באולם, אפשר לטפטף עליה טיפות של בושם נעים, אפשר אפילו של אחד מבני הזוג. יש המאמינים שריח הבושם בחינה מרחיק עין הרע מבני הזוג.
את עיסת החינה המוכנה שמים בקערה, אך מומלץ לכבד את מעמדה של החינה באירוע ועל הקערה להיות מעוטרת בצבעים של זהב או כסף. קערת חינה מושקעת מוסיפה המון לאווירה האותנטית של האירוע ולכן אנחנו לא מוכנים להתפשר עליה ומעניקים אותה כהטבה בחינם כחלק מחבילת הבסיס שלנו.
באירוע החינה נהוג למרוח את החינה על שני הידיים של החתן והכלה כאשר חשוב למרוח ראשית על יש ימין של כל אחד מבני הזוג כדי שהתחלתם בחיי הנישואין תהיה גם היא ביד ימין.
תפקיד מריחת החינה על ידיהם של הכלה והחתן בחינה היא תפקיד חשוב שנושא איתו משמעות רבה. נהוג להעניק את הכבוד לאישה הקרובה המבוגרת ביותר כגון סבתא או דודה מבוגרת. לפי האמונה על האישה להיות אישה נשואה ופורייה כך שהיא תעביר את הברכה לזוג המתחתן על ידי מריחת החינה על ידיהם.
מה עושים עם קערת החינה בסוף האירוע?
את עיסת החינה שנשארה בקערת החינה לאחר טקס מריחת החינה לכלה ולחתן ולאורחיהם, יש לעטוף בניילון נצמד ולשמור בבית הורי הכלה למשך שבוע ימים. לפי המסורת השארת החינה בבית ההורים (שם בעבר נהגו לערוך את אירוע החינה) תשרה ברכה והצלחה לנישואי הזוג.